יום שלישי, 26 באפריל 2011

סיפור כשר לפסח


תרועת  תפוחי אדמה סיפור לפסח
  כמידי שנה בעודנו בעיצומם של הנקיונות והריבים  לכבוד הפסח הפנתה אשתי את תשומת לבי לידיעה קטנה מעל גבי האינטרנט –ואני מצטט 'הפעם אני לא מוותרת – יש פסטיבל תפוחי אדמה בדרום ואתה לא תמנע ממני לגעת באושר...'
ולפניכם הידיעה במלואה..
...בין אירועי הפסטיבל - מופעים לילדים ובמת בידור מרכזית, תחרויות היתוליות, פינות יצירה, מתפוחי אדמה, מופעי בישול ,מבוך ענק, תערוכת זנים, שוק איכרים..... והדגש על שוק איכרים...
' מתי 'השבתי
' בדיוק שנהיה בחופשה אצל רודני ברביבים' זעקה אשתי כשדמעות גיל מציפות אותה ... נלך ונתמוך בתושבי הדרום...
 וכך  ביום השני לחופשה , השכמנו קום שבע משפחות לשיעור יוגה אצל רודני  עם  ידיעה ברורה שתפריט הצהריים יהיה מבוסס על  המטבח האוסטרו – גרמני . אכלנו ארוחת בקר קטנטנה , ודיסקסנו את החוויה הענקית המצפה לנו – והפלגנו למחוזות מהבילים  של מרקים, גראטן,,פום אננה, ווישיסואז , שרקוטרי ומה לא....
  כמובן שכל אחד מאיתנו התחרה בסיפור המתכון הטוב ביותר שנתקל בו ואני סיפרתי בגאווה אודות 'המחשי ' המפורסם ( תפוח אדמה ממולא בשר ) מבית הסבתא התוניסאית , ואילו חברי שגר בציריך מספר שנים ,תיאר באריכות את פסטיבל ''היידי'' שלא החמיץ כל שנותיו בשוויץ שמלווה בשתייה הגונה של יינות ריזלינג וגוורצמינר .
 אשתי  ויתרה על ארוחת הבקר וסיפרה באריכות על המתכון ההונגרי - סודי של אביה ( ז'ל) -  תפוחי אדמה בנוסח הקרקס של הדנובה .. שאין מנה טעימה ועשירה ממנה....
מיד הזכרתי לכולם את הנקניקיה השמנמנה שאכלנו בלייפציג  לפני המשחק של ארגנטינה מול מקסיקו  ולידה – לא פחות מאשר סלט תפוחי האדמה הטוב שאכלתי בחיי..
  הספקתי לגרור אותם( את החבורה ) למצפה רביבים  ולדחוף להם קצת מורשת קרב והתיישבות בנגב  שכמובן לא עניינו איש למרות ניסיונותי המטופשים להתחפש לפלמחניק  ( אכן כן )  ולשיר את שיר פלמ'ח על כיבוש הנגב ..
'' רוצים תפוחי אדמה '' זעקו החברה בנחישות '' ניוקי ברוטב שינקין '' נשמעה קריאה  מהמדבר,'' גולש תפודים כמו של שנה שעברה בסקי  '' שמעתי ילד קטן מזה רעב...
ניסיתי קצת ביר עסלוג' . קרבות עוג'ה אל חפיר , טור שריון מצרי , משהוא בשביל הילדים,,, נאדה ,, כלום.
  לתמימותי  עוד העליתי את הרעיון לעבור ב'רוחיבה'  מדרום לחלוצה  ולספר קצת על הנבטים , דרך הבשמים ,יין נבטי , וארכיטקטורה מדברית .. והבטחתי להם מנגל מדברי.... ומיד חטפתי מנה הגונה   ---'' תפוחי אדמה עכשיו''  '' סע לגבולות ''
    הנסיעה נמשכה נצח , ושמענו מוזיקת טוויל די וטווידל דם....
  באוטו אכלנו שלוש דוריטוס  ,שניים במבה, וקינחנו בצ'יפס על טהרת השמן זית ( זה בשביל הבריאות אומרת אשתי ) בנסיעה של 12 דקות  - העיקר לא להגיע מורעבים גרסת המשפחה.
 מרחוק מגרש  החניה נראה עמוס לדאבון ליבינו.מרחוק ראינו את היידי , את מוצארט,בטהובן וטומי לפיד.
השתחלנו פנימה לרחבת האיכרים  
חיפשנו את היידי ,את אמא טרזה , ואת פרנקפורטר...
מצאנו דוכן נקנקיות כשרות לפסח  ( בצבע זרחני ) וכרוב כבוש  ( רקוב )
 את העיקר שכחתי היתה גם מוזיקה כפרית עליזה של שרון חזיז ומשה פרץ.
 לא נורא אמרה אישתי..
 בסוף שבוע הבא יש פסטיבל  גבינות וקישואים ליד מודיעין – על זה אני לא מוותרת...
   לתגובות בקשות והרהורים ami5897@gmail.com
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה