כיפת ברזל של הר אדר , מי בונה את ביתינו,וקצת סירופ מייפל.
במאמר זה אנסה להראות לכם שהר אדר יושבת במקומה הנוכחי עוד מימי קדם וניתן לאמר שהישוב הנוכחי הוא שיחזור נאמן של הישוב הקדום.....
אם אינכם זוכרים הר אדר יושבת על גבולה המערבי של נחלת בנימין ומי אותו בנימין שלנו המוזכר במקורות ?
בנימין, הצעיר בין שבבני יעקב, הוא היוצא דופן מהאחים - הוא היחיד שנולד ליעקב אחרי שנקרא שמו ישראל, היחיד שלא היה משועבד ללבן ולא השתחווה לעשו, היחיד שנולד בארץ-ישראל .המסקנה לבינתיים – אנחנו יושבי הר אדר לעולם לא נעבוד אצל הגויים (להיפך - מיד אראה לכם ) וכמובן יש לנו אחלה ישוב של צברים שרובם ככולם בנים ובנות משרתים במיטב יחידות צה'ל.
"לבנימין אמר, ידיד ה' ישכון לבטח עליו, חופף עליו כל היום, ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג יב).
אין ספק שה' נתן לתושבי הר אדר (וכל נחלת בנימין כמובן שהרי איננו רוצים לקפח אחרים ) את מעטפת ההגנה הטובה ביותר –לפי הפסוק שציטטתי כאן ה' שוכן מעלינו כל שעות היום ( בקשר ללילה אני לא בטוח ) ואנחנו יכולים להרגיש בטוחים למדי ... אין עוד שבט משניים עשר השבטים שמקבל הגנה היקפית כמו שבט בנימין. אכן ברי מזל אנו ומיד נבדוק במה עוד זכינו תושבי הר אדר לפי המקורות המקראים.
כדאי לנו לברר מי בונה ומנקה את בתינו ? – והרמז לכך נמצא כבר כאן ....-
: "ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי-עצים ושואבי-מים לעדה ולמזבח ה', עד היום הזה, אל-המקום אשר יבחר" (יהושע ט' כז). את מי נתן יהושע ....? גבעון והכפירה, בארות וקרית-יערים ( שם) ובכן תיראו ההבטחה ליהושע מתממשת עד ימינו אלה , ואם נבדוק במפות ונסתכל סביב סביב ... אלו הם כפריי האזור שלמזלם אינם צריכים לחטוב עצים חלילה אלא לעבוד בחומר ובלבנים וכמובן קצת ספונג'ה.......הישובים הללו מקיפים אותנו עד עצם ימינו אלה ( גבעון = ג'יב , קרית יערים = אבו גוש )
אז בואו נעבור יחד לאזכור המקראי היחידאי של הר אדר במקרא.
? יהי גבול בני־אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד־בית חורון עליון.(יהושע ט'ז 5 ) הישוב עטרות אדר מוזכר כאן בהקשר הגבול המזרחי של שבט אפרים - וזה ממש לא מתאים למיקומו של הישוב כיום . אבל.... גם בית חורון ממש לא במזרח אלא ממש כאן 12 ק'מ מצפון מערב לנו ואז הכל מסתדר .עטרות אדר נמצאת בנחלת בנימין על גבול שבט אפרים .
לפי פירוש זה – הר אדר לא רק ע'ש הרדאר הבריטי שהיה כאן ע'מ להתריע ממפציצים גרמנים - אלא גם מנציח את עיירת הגבול בין נחלות אפרים ובנימין.
ועטרות אדר על שום מה ? עץ המייפל כמובן . .... ניתן לשער שאולי עץ האדר היה פופולרי באזורנו – ומי יודע אולי תושבי הר אדר הקדמונים ידעו את סוד הכנת סירופ המייפל ותיבלו את הפיתות הדקות שהיו מכינים מעל גבי הסאג'. אבל לא רק סירופ מייפל....
האמורא רב זיהה את האדר עם העץ "גופר" שבמקרא (בראשית ו, יד), ממנו נעשתה תיבת נח, וכן עם העץ הנקרא "קתרוס" בלשון חז"ל.
בתלמוד מובא מאמרו של רבי יוחנן: "הרוצה שיתקיימו נכסיו - יטע בהן אדר". עוד נאמר שם: "שדה שיש בה אדר - אינה נגזלת, ואינה נחמסת, ופירותיה משתמרין". המפרשים תהו על התועלת שבנטיעת האדר. לדעת רש"י מכיוון שזהו עץ גדול וחשוב - הנטיעה תפרסם את השדה, וידעו הכל שזוהי שדהו של פלוני, וכך גם אם יסע לזמן מה - לא יוכל אדם אחר לפלוש אליה. פירוש אחר בערוך (ערך אדר): גודל העץ וריבוי ענפיו ישמשו כגדר בפני בעלי חיים. מפרשים אחרים העניקו למאמר זה משמעות רוחנית, במובן של יושר במסחר ונתינת צדקה, על פי קישור למשמעות האטימולוגית של "אדר" כ"אדיר" או "הדר".
לסיכומו של דבר - אנחנו ממש מוגנים , מובטח לנו שתמיד יהיה לנו עוזרת בית ושיפוצניכ, ואם ברצונך לשמור על נכסיך נטע לך עץ אדר בגינה ...... ופעם היו מכינים כאן יופי של פאנקיקס....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה